חינוך מסורתי דומה לאילוף כלבים
עולם החינוך השתנה מהקצה אל הקצה בכל העולם.
מערכת החינוך שאנחנו מכירים היום החלה עם המהפכה התעשיתית פשוט כי היה צורך שמישהו ישמור על הילדים, ובהמשך יכשיר את הילדים לעבודה בגיל מבוגר יותר. לכן מערכת החינוך הייתה כלי פונקציונלי שלא ראה את טובת הילד. עם השנים, עולם החינוך השתנה והתפתח, נכנסה שיטת "המקל והגזר": אם תעשה משהו טוב תקבל פרס, אם תעשה משהו 'לא טוב' תחטוף מכות, אילוף של חיית בר סוררת בעזרת פחד. למעשה נוצרו יחסי "אהבה-פחד" עם המורים, מצד אחד יכלו לתת פרסים, אך מצד שני גם עונשים כואבים.
עם הזמן הגישה משתנה והיום כמעט ולא תמצאו מקום בעולם המערבי שמשפיל או מכה את תלמידיו.
שינוי תפיסת האילוף בעולם הכלבים
בסיס ההתנהגות הטבעית לכלב
היתרון הגדול הוא שבכך שאנו הולכים לפי תוואי ההתנהגויות הטבעיות של הכלב אנו מקלים עליו את תהליך הלימוד. בשיטות אילוף כלבים ישנות יותר, יתכן וההנחיה הייתה לתת ברכיה לחזה של הכלב כשקופץ עלינו. מה שעלול להכניס מתח וכאב מיותר: לנו, לכלב ולמערכת היחסים ביננו.
זה מקרה פשוט, אך הסיפור הופך מעניין יותר כשאנו נכנסים לעולם של בעיות ההתנהגות אצל הכלבים, שם יש חשיבות קריטית לסיבה ולרגש שעומדים מאחורי ההתנהגות. למשל כלב תוקפן שעובר "תהליך אילוף" בו הוא חוטף צעקות או משיכות בקולר כשחושף שיניים ונוהם. יתכן ויפסיק לנהום ולחשוף שיניים, אך הרגשות שעומדים מאחורי התנהגויות "בעייתיות" אלה לרוב פחד, מצוקה ורצון להגדיל מרחק, הרגשות האלו נשארים, גם כשסימני האזהרה של הכלב נעלמים. כך שיש לנו כלב, שנמצא במצוקה, אך חושש להראות לנו את הסימנים שיש ברשותו כי נענש עליהם בעבר הכלב עבר אילוף שלא לנבוח, למרות הרגש הקשה. למעשה אנו הולכים עם פצצה מתקתקת, רק שעכשיו אנו לא יכולים לראות את הפתיל.
בדרך שלנו יש דגש עצום על שפת הגוף הכלבית, זוהי השפה שלהם, על שפת הגוף אדבר עוד הרבה בכתבות הבאות. בזכות הסימנים שלהם, אנו יכולים להבין איך הם מרגישים ואיך עדיף לעבוד איתם.
שינוי תפיסתי זה מתרחש גם בעולם חינוך הכלבים. הכלים בארגז של מאלף כלבים לפני 100 שנים היו שונים ודלים לעומת הכלים שיש לנו היום.
הדרך בה אני פועל היא חינוך מבוסס מדע התנהגות בעלי החיים תוך שמירה על כללי אתיקה טיפולית.
אנו משתמשים בהתנהגויות הטבעיות שהכלב מבצע ובעזרת סימון וחיזוק ברור מגדילים אותם ומרחיבים אותם כדי ללמד אותו לבצע את שאר הפעולות שאנו רוצים שילמד. למשל קושי בקבלת אורחים, כלב שקופץ על אורחים בדלת: באופן טבעי הכלב חייב לנחות על הרצפה בשלב כזה או אחר, עד שלא ינחת, נימנע מלתת לו תשומת לב. ברגע שכל ארבעת הרגליים שלו על הרצפה, מייד (!) נסמן את ההתנהגות הרוציה ("יופי!") וניתן לו את מה שרצה, את תשומת הלב שלנו, ניתן גם להשתמש בדברים אחרים שהכלב אוהב, כמו משחק או אוכל.
שפת גוף והבנה מעמיקה של הכלב
בדרך הזו יש דגש ענק על שפת הגוף הכלבית, לכן ההתבוננות היא קריטית. חשיבות ההתבוננות היא הבסיס מבחינתי לחיבור העמוק שיש לתרגול הזה עם התרגול של חוכמות המזרח. מיינדפולנס, ויפסנאה, להיות עם הרגע, לא משנה איך תקראו לזה, העקרון החשוב הוא להתבונן ולאפשר למה שקורה לקרות.
רק לאחר שהתבוננו, ראינו מה קורה, נוכל לגשת לעולם המחשבה, הפרשנות "מה הכלב מרגיש"
אז מה אתם אומרים? מוכנים להתקדם ולפתוח את הראש לדרכי חינוך עכשיות?
*אילוף: המילה "אילוף" היא לא הבחירה הראשונה שלי כשאבחר מילים שיסבירו במה אני באמת עובד. היא כאן רק כדי לעזור לכם למצוא את התוכן במנועי החיפוש. האמת היא שאני לא רואה בכלב "חייל" שצריך "פקודות" אלא כשותף מלא לתהליך למידה משותף. לכן, מבחינתי, "אימון" "חינוך" או "הדרכה" הם מונחים שמבטאים הרבה יותר טוב את מה שאני עושה. בתהליך הזה אני עוזר לכם להבין את הכלב שלכם ולתקשר איתו בצורה טובה יותר, בלי כפייה או הפחדות – רק עם אמון, סבלנות וגישה חיובית.